בצקת בהיריון
רפלקסולוגיה בהריון – TREATMENT REPORT

כיצד רפלקסולוגיה יכולה לסייע לנשים בהריון הסובלות מבצקות (נפיחות והצטברויות נוזלים), והשפעותיה האפשריות על תהליך הלידה.
*משה קרוצ'ק, הפורום הישראלי לרפלקסולוגיה


בניגוד לדיעה הרווחת כי טיפולים במגע אינם מומלצים לנשים בהריון, לרבות עיסויי רקמות למיניהם, המחבר טוען כי נהפוך הוא. שימוש מושכל וזהיר ברפלקסולוגיה אינו רק אינו שמסוכן עבור היולדת, כי אם יכול לסייע לה בשיפור ואיזון תפקוד המערכות בגופה, בהקלה על הרגשתה היומיומית, ויכול אף להקל על הלידה.

מהי בצקת?

בצקת הינה המונח הרפואי לנפיחות רקמות הנובעת בעיקר במהלך השליש האחרון של ההיריון. הנפיחות נוצרת כתוצאה מהצטברות נוזלי גוף הנובעים מההיריון, בדרך כלל באזור הגפיים התחתונים, הרגליים והקרסוליים. לעיתים ניתן להבחין גם בנפיחות באצבעות.
כ-75% מכל הנשים ההרות חוות בצקות במידות שונות.

עבור רוב הנשים, בצקת מסתכמת בתחושת אי נוחות מסוימת. למרות שבמרבית המקרים בצקת כשלעצמה אינה אמורה לעורר דאגה, הרי שבצירוף עם מצבים אחרים, כגון PIH (לחץ דם הריוני) או שתן חלבוני, שבדרך כלל מתלווים לתופעת הבצקות, הדבר דורש התייחסות וטיפול.

הצירוף של כל שניים משלושת הסימפטומים המוזכרים עלול ליצור מצב מסוכן ביותר הן עבור האם והן עבור העובר. זהו למעשה מצב של טרום-רעלת הריון (Pre-Eclampsia), ובמצב כזה, על המטפל לייעץ למטופלת לפנות לרופא באופן מיידי.

טרום-רעלת ההריון הינו מצב חמור וקריטי ששם בסכנה את חיי האם והעובר. הסטטיסטיקה מראה כי מצב זה מתרחש באחוזון מאד נמוך באוכלוסיה, ובדרך כלל מתפתח לאחר השבוע ה-30. מאידך, במקרים נדירים יכול המצב להתפתח גם בשלב מוקדם יותר.

המלצות לטיפול בבצקות:

יש לבחון בזהירות הן נפיחות פתאומית, והן נפיחות גוברת בהדרגה, ולוודא אצל המטופלת לגבי התפתחות המצב. אם הבצקת מגיעה עד לברכיים, משפיעה על הפנים או גוברת באצבעות, בצירוף סימפטומים נוספים, ייתכן והדבר מהווה סימפטום ל-PIH.

על המטפל לייעץ למטופלת לדאוג לבדיקות דם תכופות כמו גם לבדיקות לחץ דם, על מנת להסיר כל ספק למצב של טרום-רעלת הריון. המלצה זו מיועדת כמובן גם לנשים שחוו רעלת הריון בהריונות קודמים.

במקרים של טרום-רעלת הריון אסור למטפל לקחת סיכונים ועליו להפנותם לרופא מטפל באופן מיידי.

האם ניתן למנוע בצקות?

אם המטופלת נהנית בימים אלו מהטרימסטר השלישי בהריונה, עליה לזכור שהיעדר פעילות גופנית והרגלי ישיבה בדרך כלל 'מעודדות' בצקות למיניהן.
• חשוב שהאם תקפיד על תנועה מדי שעה. אם הינה עובדת, עליה להקפיד לקום ממושבה אפילו על מנת רק ל'הסתובב' בבית או במשרד, על מנת למנוע הצטברות נוזלים.
• שתייה מוגברת של נוזלים צחים (כגון מים) והימנעות משתיית קפה או תה (המכילים קפאין ובכך סופחים נוזלים בגוף) - אלו מסייעים בסילוק הצטברויות של נוזלים. כשהאם לא מקבלת מספיק מים עבור גופה, הצטברויות כנ"ל נשארות בגופה. לכן חשוב להקפיד על שתייה מוגברת של מים, אשר מסייעת בסילוק פסולת זו.
• הימנעות מאכילת ארוחות ממולחות, היות שמלח סופח מים גם כן.

מדוע שימוש במעודדי השתנה אינו מומלץ במהלך הריון?

אמנם אין סיבה מוכחת להימנעות משימוש בחומרים כאלו במהלך הריון, אך ניסויים שנערכו בבעלי חיים עם FUROSEMIDE הצביעו על סכנה הן לאם והן לעובר. למעודדי שתן רשימה ארוכה של תופעות לוואי העלולים ליצור תגובה נגדית באנשים רגילים, ולכן קל וחומר שאינם מומלצים לשימוש בנשים בהריון. לפיכך לא נהוג לתת להם מרשם (אלא אם הרופא גורס שהסיכוי גובר על הסיכון...). אחד מהסיכונים הגבוהים ביותר בשימוש במעודדי שתן כנ"ל הינו סכנת התייבשות, ממנה יש להימנע בכל מחיר במהלך הריון.

כיצד הרפלקסולוגיה יכולה לסייע בטיפול בבצקות?

לרפלקסולוגיה השפעה כוללת על מערכות הניקוז. במקרה של בצקות, הרפלקסולוגיה מעודדת ניקוז נוזלים בצורה 'ידידותית' ומדורגת, ובכך מסייעת לסירקולציה ולספיגה לימפתית, בה בעת שמסייעת להפיג מתחים, ומאפשרת לגוף למצוא איזון טבעי ולשפר את תפקוד השרירים.

מה, אם כך, ייחודי לרפלקסולוגיה?

במקרה שיתואר להלן, נראה כיצד הרפלקסולוגיה סייעה לא רק להתגבר על בצקות במהלך השבועות האחרונים להריון, כי אם גם כנראה סייעה ליצירת זרימת אנרגיה נאותה לקראת הלידה ובלידה עצמה. המקרה הבא התרחש בתקופה שבין 10 אוגוסט ל-9 ספטמבר 2006 בישראל, בתנאי מזג האויר הידועים לנו – בין 33°C ל-37°C.

פרטים אישיים:
ס.מ., בת 40, בהריון שלישי.

הריונות קודמים:
במהלך שני הריונותיה הקודמים, סבלה ס.מ. מבצקות החל משבוע 34, ומעצירות החל משבוע 26.

לידות קודמות:
שתי הלידות הקודמות היו ואגינאליות, בשתיהן היה צורך באפיסיוטומיה. כמו כן, במהלך הלידה השניה היה צורך גם בהתערבות כימית עם פיטוצין. מבחן APGAR הראה תוצאות גבוהות.
הלידה הראשונה נמשכה 12 שעות, והשניה 16 שעות.

הופעת הבצקת:
סימפטום ראשון הופיע בשבוע 32, והחמיר לאיטו עד שבוע 35 – מועד הטיפול הראשון.

שלב ההריון במועד הייעוץ הראשוני:
35+4

סימפטומים עיקריים:
רגליים נפוחות, כבדות, קשיים בהליכה ובשינה. תחושות ייאוש וחרדה.

סימפטומים נוספים:
עצירות לאור צריכת טבליות ברזל. לא אובחנה אנמיה במהלך ההריון, אך הרופא המטפל נתן מרשם לברזל 'ליתר בטחון'. לאחר הייעוץ הראשוני פנתה המטופלת לרופא אשר שקל מחדש את מרשם הברזל וביטל אותו.

מידע נוסף:
צריכת מים לא מספקת. המטופלת נהגה לצרוך בסה"כ 2 ליטר מים ליום (כולל תה וקפה אשר סופחים נוזלים). כמו כן מיעטה לנוח, לא ישנה 6 שעות בלילה לפחות, היתה קמה כ-3 פעמים בלילה על מנת לתת שתן. צורכת קפה 'כבדה' (כ-4 כוסות קפה ליום).

תחושה כללית:
תשישות, חרדה וחוסר סבלנות. הינה הורה יחידה בבית במהלך ימות השבוע, היות שבעלה עובד בחו"ל וחוזר רק לסופי שבוע. הם חיים בצורה זו מזה שנה לפחות.

הערות חשובות:
בשיחתנו הטלפונית בטרם הפגישה וידאתי כי המטופלת אינה סובלת מסימפטומים נוספים כגון HYPERTENSION, כאבי בטן, דימומים או השתנת חלבונים.

מפגש ראשון – 10 אוגוסט 2006

אבחון רפלקסולוגי:
לאור סממנים ברגלים
• יובש
• רגישות בכליה
• נפיחות ורגישות בשלפוחית השתן (על פי שתי הרגליים)
• לימפה תחתונה מאד רגישה וכואבת.

תכיפות מוצעת לטיפול:
התדירות שנקבעה לטיפולים החלה בשלושה טיפולים בשבוע הראשון, במטרה להוריד התכיפות לאט במהלך השבועות העוקבים. נקבעה תקופת אבחנה של 6 טיפולים על מנת להעריך את התהליך.

תאור המפגש הראשון:
• איסוף פרטים אישיים, הערכת הסימפטומים והכרת כפות הרגליים.
• עיסוי רפלקסולוגי כללי על מנת להכיר את המטופלת ולהעריך את הרפלקסים השונים.
• דגש על מערכות הניקוז, בעיקר על מערכת השתן והעיכול.
• מערכת הורמונאלית: עבודה מדורגת על בלוטת יותרת הכליה.
• הימנעות ממגע בבלוטת יותרת המח, הרחם, החצוצרות והשחלות.
• 10 הדקות האחרונות של העיסוי הוקדשו להרפיה, למערכת מקלעת השמש ולואגוס.

הטיפול הראשון נמשך 50 דקות כשהמפגש נערך בין 4 ל-6 אחה"צ. הטיפול ניתן בבית המטופלת, שדיווחה כי היא מתקשה מאד ללכת.

המפגש השני – 13 אוגוסט 2006

הערכה לאחר המפגש הראשון.

שיפור:
בלילה הראשון לאחר הטיפול הצליחה ס.מ. לישון ללא תחושת הכאב הרגילה, והתעוררה רק פעמיים על מנת לתת שתן. את מתן השתן הצליחה לעשות ללא בעיות במהלך היומיים הראשונים לאחר הטיפול הראשון. תחושת שיפור ניכרת הורגשה בכפות רגליה ביומיים הראשונים לאחר הטיפול.

החמרה:
ביום השלישי רגליה התנפחו שוב.

הטיפול שהוענק במפגש השני היה זהה לטיפול הראשון.

מפגש שלישי – 16 אוגוסט 2006

הערכה לאחר הטיפול השני.

שיפור:
שיפור קליל ביום הראשון לאחר הטיפול.

החמרה:
בימים השני והשלישי, הרגליים התנפחות שוב.

אבחנה:
ס.מ. הינה אשת עסקים עסוקה, הינה עצמאית ועובדת פרילאנס כיועצת שיווק. היא עובדת בבית ונפגשת עם לקוחות בביתם / משרדם. היא הודתה בכך שלא שתתה מספיק נוזלים כמתבקש, ולא נמנעה מקפה או תה.

המטופלת דיווחה כי חשה בשיפור ניכר במהלך השעות הראשונות של היום, אך החמרה לאחר שעות הצהריים לכדי אי יכולת לסבול המצב בשעות הערב.

מזג האויר היה חם ולח והצביע על 30°C.

הצעתי למטופלת להעביר את הטיפול מהבקר לערב, קרוב ככל האפשר למועד לכתה לישון.

הטיפול שניתן היה זהה לטיפולים קודמים.

מפגש רביעי – 18 אוגוסט 2006

הערכה לאחר הטיפול השלישי.

שיפור:
חל שיפור קל מאז הטיפול הקודם, הרגליים מעט פחות נפוחות.

החמרה:
לא חלה החמרה.

אבחנה:
הצעתי למטופלת ללכת לישון זמן קצר ככל האפשר לאחר הטיפול, ולשכב כשרגליה מורמות מעט (150°), על מנת לאפשר זרימת דם והורדת לחץ מהרגליים. זרימת הדם בגפיים התחתונות מואטת בשלב זה.

הטיפול שניתן היה זהה לטיפולים הקודמים. בנוסף, הענקתי עיסוי עם תערובת שמן שקדים מתוקים וגרניום על רגליה של המטופלת – מהברכיים מטה – למשך 10 דקות בסוף הטיפול. יעצתי לה לעשות מקלחת קרה לכפות הרגליים מיד לאחר הטיפול וללכת לישון, כשרגליה מורמות מעט (150°). השארתי לה את תערובת השמנים עם המלצה להמשיך ולעסות האזור כל ערב (בעצמה, או בעזרת בעלה).

מפגש חמישי – 22 אוגוסט 2006

הערכה לאחר הטיפול הרביעי.

שיפור דרמטי:
ס.מ. מדווחת כי כפות רגליה החלו לחזור לצורתן הטבעית בהדרגה, החל מהיום השני לאחר הטיפול.
כפות רגליה נראות רק מעט נפוחות, באופן שלא ניתן כלל להשוות למראיהן במפגש הראשון. היא מרגישה יותר אנרגטית, מצליחה לישון 8 שעות רצופות בלילה מבלי להתעורר כלל.

החמרה:
לא חלה החמרה.

הטיפול שניתן היה זהה לטיפולים קודמים. כמו כן הדגמתי לה מספר תרגילים המערבים את העובר ויועדו לאפשר זרימת אנרגיה מטה. המטופלת דיווחה כי ביצעה התרגילים כל יום.

מפגשים מס' 6 עד 9, 27 אוגוסט עד 9 ספטמבר 2006, כל חמישה ימים

שיפור:
הבצקת נעלמה כליל לאחר הטיפול השביעי.

הטיפול האחרון (מס' 9) נערך ב-9 ספטמבר והעשירי נקבע ל-14 ספט' אך בוטל כשס.מ. התקשרה מדרכה לבית החולים ללידה...
התינוק נולד לאחר שעתיים, ללא אפידורל, הרדמה או כל התערבות למעט אפיסיוטומיה של חצי אינץ' בלבד.

ס.מ. דיווחה כי הלידה היתה שונה לגמרי מהשתיים הראשונות; הכל היה קל יותר, היא הצליחה להתמודד עם הכאב, והיא יכולה היתה להרגיש את העובר יורד למטה ללידה.

הערכה מסכמת:
נקודת המפנה של הטיפול התרחשה, לדעתי, בין הטיפול הרביעי לחמישי, 10 ימים לאחר המפגש הראשון. העובדה כי הטיפול ניתן בשעות הערב, לפני השינה, תרמה לשיפור במצב באופן משמעותי. החלטתה להרבות בשתיה ולישון עם רגליה מורמות מעט, היוו גם כן גורם חשוב שתרם לשיפור במצבה.

ולגבי הלידה:
אחד מהדברים המעניינים ביותר שאירע במהלך הטיפול היה למעשה העובדה שהלידה נמשכה רק כשעתיים וללא התערבות כמעט. הטיפול תרם לשיפור במחזור הדם, אשר תרם להורדת נפיחות הורידים והלחץ ברגליים, בוגינה, פי הטבעת ואגן הירכיים, ובכך לאפשר לידה נוחה יותר.

כמובן שהעובר הוא זה ש'מחליט' מתי הוא רוצה להיוולד, אך מנקודת מבט הוליסטית, הרי שגירוי מערכות הניקוז מסייעת לשחרר אנרגיה צבורה. הטיפול סייע לא רק לשחרר רעלים על ידי ריקון, אלא גם להכניס אנרגיה חדשה ולכוונה מטה.

מנקודת מבט רפלקסולוגית, עבודה עם מערכת ההורקה ממש לפני הלידה, עוזרת באופן משמעותי ליולדת להכין את גופה ללידה. הדבר מאפשר לה לשפר את זרימת האנרגיה בגופה, ויוצר תנאים טובים יותר עבור העובר, כמו גם מאפשר מעורבות גדולה יותר לקראת הלידה.